אוכל הרחוב האולטימטיבי
אם הייתי צריכה לבחור (לא עלינו) משהו מתוק אחד מקומי שרק אותו אוכל כאן, זה ללא ספק היה הצ'ורוס. יש בו משהו כל כך מנחם, שהוא הרבה יותר מסתם סופגניה. מבחינתי זה לגמרי הגילטי פלז'ר שמחליף לי את הכנאפה.
וכנראה לא רק לי, בשנים האחרונות כל מתכוני הסופגניות הוחלפו פתאום למתכוני צ'ורוס, זה נהיה כל כך טרנדי ופוטוגני שזה ממש מעליב את הסופגניות, שהיו כאן תמיד.
תוכן עניינים
הקרב על המקור
כמו על כל דבר טוב וטעים, גם כאן יש מחלוקת רצינית על המקור. מי המציא, איך הביא. לפי סברה אחת, הם הגיעו לאירופה על ידי הפורטוגזים, מסין ומהר מאוד חצו את הגבול לספרד, שם הם קיבלו את צורת הכוכב המפורסמת. סברה אחרת גורסת שהמקור היה כאן בהרי ספרד, במקומות שלא היו נגישים למאפים טריים.
אני אומרת – מה זה משנה? העיקר שהגיתם את הרעיון המבריק הזה, רק למה זה כ"כ משמין.
איך אומרים את זה?
בספרדית – churros ולא chorrus. בקטלאנית אומרים אותו דבר, כותבים Xurros.
כמו טאפאס, בורקס ועוד – היחיד הוא צ'ורו והרבים הם צ'ורוס. אין לומר צ'ורוסים. ואם גם אתם כמוני עם הפרעה כפייתית לתיקון שיבושי לשון בכלל ובנושאי אוכל בפרט, קפצו לכתבה הזאת, שהיא אמנם לא חדשה, אך רלוונטית תמיד.
המקום שבו מוכרים את הצ'ורוס הוא Churrería או Xurreria בהתאמה.
מה זה בעצם?
בלילה של בצק, שמוזלפת בד"כ עם צנתר בצורת כוכב לתוך שמן רותח ואחר כך נבזק עליה סוכר. לבן. בנדיבות. למיטב בדיקתי, הצ'ורוס האותנטי הוא טבעוני!
יש כמה סוגים של צ'ורוס – הרגיל, כאמור, הוא הנחשים עם הסוכר שנהוג לטבול אותם בכוס (קלקר) של שוקולטה חמה. חייבת לציין, שהשוקו הוא די נחות (ואני כותבת את זה שבוע אחרי ביקור בפריז, הסטנדרטים שם זה משהו שלא מהעולם הזה) – הוא בא בד"כ בקופסאות קרטון ונשפך לתוך מיכל שיש בו יד שמסובבת אותו כדי שלא ייקרש. הוא סמיך מאוד, אבל הוא מתוק וחם וזה עושה את העבודה. לא השוקולטה של אנג'לינה, אבל גם טוב.
יש צ'ורוס שמנמנים יותר שממולאים בפנים בנוטלה, ריבת חלב, קרם וניל ועוד.
יש גם צ'ורוס חלולים בצורת ספירלה ענקית.
כולם חמודים וכיפיים – תנסו הכל ואז תחליטו מה אתם הכי אוהבים ואם תשאלו אותי, הרבנית כבירי, כולם מקיימים את מצוות חג החנוכה.
כלל מס' 1 - צ'ורוס אוכלים רק בצ'ורריה
מי שמנוי לניוזלטר שלי, כבר יודע את הכלל הבסיסי בציד צ'ורוס בעיר (לא מנויים? גשו מיד להירשם במזכירות!)
אם אתם אוהבים את הצ'ורוס שלכם חם ופריך, חפשו את הצ'ורריה הקרובה. אל תנסו בבתי קפה, זה לא יהיה אותו דבר. מניסיון.
זה בדכ דוכן או כוך קטן, מסריח מטיגון של שמן, שמפיק רק פחמימות ריקות וטעימות ולא שום דבר אחר. ובדיוק כמו בפלאפל (ואני במקור ממעצמת הפלאפל חיפה, כלומר אחת שמבינה), ככל שהדוכן יותר קטן וצפוף, יותר טוב. זה הדבר האמיתי. בהרבה בתי קפה יחממו לכם איזו שארית בצק קפואה וזה ממש ממש לא זה. הצורוס צריך להיות לוהט, טרי וקראנצ'י – אל תסכימו לקבל צ'ורוס ששכב בחוץ! כמו פסטה ורוטב – אתם מחכים לצ'ורוס, הצ'ורוס לא יכול לחכות לכם.
כלל מס' 2 - לעתים צריך סבלנות
אם מצאתם צ'ורריה כהלכתה, סביר להניח שיהיה שם תור. והספרדים הם אמנם עם ים תיכוני אך גם עם מחונך וממושמע (לפעמים זה אפילו קצת מטריד). ולעמוד בתור הם יודעים יפה. מאוד. בשקט. אז התאזרו בסבלנות עד שיגיע תורכם.
כלל מס' 3 - אין כזה דבר יותר מדי
אם אתם משפחה או חבורה גדולה אפשר להזמין לפי משקל. של הצ'ורוס, לא שלכם 🙂
כלל מס' 4 - קחו הרבה מפיות
זה שומני, השוקולד מטפטף, המילוי נשפך החוצה – בקיצור – אסטטי זה לא הכי.
אם אתם בדייט ראשון, לכו לאכול משהו אחר.
אם יש לכם ילדים קטנים, אז אתם כבר מצויידים במגבונים. הסתדרתם.
בכל מקרה אחר, קחו לדרך מפיות.
ולמה לדרך? כי כמו כל אוכל רחוב טוב, אין בצ'ורריות מקום לשבת, חפשו ספסל קרוב.
איפה אוכלים צ'ורוס טוב בברצלונה?
להלן המקומות החביבים עלי בעיר:
שימו לב שלעתים שעות הפתיחה המוצהרות שונות מאלו שבפועל – קרה לי לא אחת שהגעתי וראיתי דלת סגורה. אם אתם מגיעים במיוחד, נסו ליצור קשר ולוודא.
Churrería Laietana
Via Laietana 46 – שש דקות הליכה מכיכר קטלוניה ואתם שם.
Xurreria Manuel San Román
Carrer dels Banys Nous 8 – במרכז הרובע הגותי. בד"כ עמוסה.
Xurreria Trebol
Carrer de Còrsega 341 – ממוקמת בשכונת גרסיה שחביבה עלי עד מאוד. הצ'ורריה ראשונה שפגשנו כשרק עברנו לברצלונה, היתה במרחק דקה הליכה מהדירה ששכרנו. מהר מאוד הבנו את הסכנה הבריאותית שטמונה בקרבה הזאת ומיהרנו לעבור לביתנו ביער שבמרחק בטחון של 2.4 ק"מ מבריכת הטיגון הקרובה.
Churrería | Parque de atracciones Tibidabo
Camí del Cel del Tibidabo 1 – הצ'ורריה שבתוך פארק השעשועים טיבידאבו, במפלס מס' 6, שהוא העליון ביותר. ללא ספק המנצחת מבחינת הנוף – כל ברצלונה פרושה לרגליכם, באמת שלא צריך יותר מזה. יש אפילו מקומות ישיבה. אין צורך לקנות כרטיס לפארק כדי להגיע אליה ובפעם האחרונה שהייתי שם היא היתה פתוחה על אף שהפארק היה סגור. בעיני, התצפית שווה את העליה להר, בכל דרך שלא תבחרו. למיטיבי לכת, יש באזור הרבה מסלולי הליכה ושבילי אופניים, דרך טובה להרוויח את האיזון הקלורי.
מתכונים להכנה בבית
חייבת לציין שעדיין לא ניסיתי את המתכונים הספציפיים, אבל בהכירי את הבלוגים המשובחים הללו, אין לי ספק שהם מוצלחים. אם היו לי עוד כמה שעות פנויות, הייתי מנסה את אלה –
צ'ורוס עם רוטב שוקולד // עוגי.נט
צ'ורוס מלוח עם אורגנו ומלח ים // עוגי.ונט
צ'ורוס טבעוני ברוטב שוקולד צ'ילי // The Kitchen Coach
צ'ורוס ברוטב קרמל // Donna Hay
צ'ורוס ברוטב שוקולד מתובל // Cannelle et Vanille
לפוסט הזה יש 4 תגובות
החזרת אותי לריחות של ברצלונה 🙂
תודה רבה.
כיף
הי ניני, איזה כיף! אם לא פיזית, לפחות בתחושה 🙂
מתה עליהם. בכל דוכן שמצאתי אכלתי. אפילו באנגליה היה זוג עם דוכן מהפמט וצ'ורוס מופלאים!!! הכי שווה לעומת סופגניות. חג שמח שיהיה לכם בברצלונה היפה
תודה, ציפי! מסכימה איתך שיותר שווה מסופגניות 🙂 חנוכה שמח שיהיה!