אחד הדברים החשובים שלמדתי בקורס ״תיירות בת קיימא״ של ה-GSTC הוא דליפת הכסף.

דליפת כסף (Money Leakage) היא תופעה נפוצה בעולם התיירות, שבה חלק ניכר מההכנסות שמייצרים התיירים ביעד אינם נשארים בקהילה המקומית אלא "נוזלים החוצה" לחברות בינלאומיות. זה קורה למשל כשמטיילים לנים ברשתות מלונות גלובליות, מזמינים סיורים דרך פלטפורמות זרות או אוכלים במסעדות בבעלות תאגידים – במקום בעסקים קטנים ועצמאיים.

בכלל, קיימות בתיירות לא עוסקת רק בפחמן דו חמצני או במחזור. היא מושג הרבה הרבה יותר רחב. 
המפתח לקיימות, כמו להרבה דברים אחרים, נמצא בקהילה המקומית. 

בכתבה הבאה למגזין אטמוספירה של אלעל, נתתי 5 המלצות פשוטות אך חשובות למטיילים שיסייעו להפוך את התיירות להרבה יותר ידידותית לסביבה ולקהילה.

מוזמנים לקרוא ולספר אם התחברתם לאחת מהן, האם זה משהו שכבר נמצא במודעות ובמערכת השיקולים שלכם.