מלונות בוטיק בפריז: המלצות אישיות לפי רובע (2026)

האזורים הקלאסיים שאני חוזרת אליהם תמיד הם המארה ו-סן ז'רמן-דה-פרה, ולכל אחד מהם הגיון שונה לגמרי.

המארה – בעיקר הרובע השלישי והרביעי  – נותן את תחושת פריז ה"חיה": הרחובות הצרים עם הבנייה הישנה, הגלריות שנפתחות בבוקר, בתי הקפה שפתוחים עד מאוחר, שווקי הבוטיק ברחוב Bretagne, והקרבה למוזיאון פיקאסו. אתה יוצא מהמלון ומיד בתוך הדבר עצמו.

סן ז'רמן, לעומת זאת, הוא שקט יותר ואלגנטי יותר – השדרות רחבות קצת, הקפה פלור עדיין שווה את ההמתנה בבוקר, והשכנות לגני לוקסמבורג היא פריבילגיה אמיתית.  

אבל הפתעת הביקור האחרון שלי הייתה דווקא הרובע התשיעי – אזור האופרה, עם פאלה גרנייה המרהיב והגרנד בולבארים, פריז הסמנה של המאה ה-19 במיטבה. אבל מה שגיליתי בפועל, ברגל, היה דווקא rue des Martyrs – רחוב שכונתי שחותך דרך כל הפאר הזה ומרגיש כמו פריז אחרת לגמרי: שוק מקומי שרץ כל בוקר, קונדיטוריות שאין בהן תיירים בכלל, ואנרגיה של שכונה שחיה את עצמה. פחות תיאטרלי מסן ז'רמן, פחות צפוף מהמארה – ולפעמים בדיוק בגלל זה, זה עובד טוב יותר.