מסעדות מישלן בברצלונה לשנת 2019

בלוג » ברצלונה » מסעדות מישלן בברצלונה לשנת 2019

נכתב על ידי Inbal Cabiri
תאריך עדכון אחרון - אפריל 14, 2023
אין תגובות

הקדמה

את יום הולדתי הארבעים שחל לא מזמן, חגגתי (בין היתר) במסעדת Dos Palillos בברצלונה, מסעדה עם כוכב מישלן אחד. לפני שאתאר את החוויה שלי משם, יצאתי לחקור קצת את נושא כוכבי המישלן, שתמיד סקרן אותי ואף פעם לא הבנתי עד הסוף.
אם אתם מגיעים לברצלונה ומעניין אתכם לחוות מטבח עילי מהטובים בעולם, יש לעיר הרבה מאוד מה להציע ובמחיר שהוא ממש לא בשמיים. לא אומר שזה זול, אבל למי שבא מישראל, זה לא מאוד רחוק ממה שמוציאים על מסעדה טובה ונחשבת בתל אביב. אם אנחנו מדברים על כוכב אחד, זה אפילו לא רחוק ממה שאתם מוציאים על המסעדה השכונתית בארוחה משפחתית די רגילה. זה עצוב, אבל זה המצב. באופן אישי, די הופתעתי לטובה מהמחירים – הייתי בטוחה שמדובר במשהו הרבה פחות נגיש.
ממליצה לקרוא את הפוסט כדי להבין מה לחפש ואיפה ומיד להזמין מקום, כמה שיותר זמן מראש.

לפוסט על מסעדות מישלן לשנת 2020

לפוסט על מסעדות מישלן לשנת 2021

לפוסט על מסעדות מישלן לשנת 2022

לפוסט על מסעדות מישלן לשנת 2023

מחפשים מלון בברצלונה?

מדריך מפורט של השכונות בעיר + בתי מלון מומלצים בכל אחת מהן

לקריאה

קצת על מדריך מישלן

לפני כמה שבועות פורסם מדריך מישלן לשנת 2019 בספרד ובפורטוגל. המדריך שמרים מסעדות, מקפיץ כמויות הזמנות והופך כל שף שזכה לסלב לא פוסח גם על חצי האי האיברי. המדריך של חברת הצמיגים הידועה יצא לאור לראשונה בשנת 1900 (!) ועד היום הוא נחשב לאמין מאוד וגם ליוקרתי במיוחד. בניגוד אולי לעיתונאים מסויימים שעפ"י השמועה אוכלים בחינם, המדריך שולח למסעדות מבקרים (הנקראים פקחים) באופן אנונימי. הם אינם מזדהים, לפחות עד תום הארוחה, אם יש צורך – הם מזמינים מקום כאחד האדם והם משלמים עבור הארוחה מחיר מלא. לגבי תדירות הביקורים, המדריך לא חושף כמה פעמים הוא מבקר בכל מסעדה, אולם לפי פרסומים של פקחים לשעבר, ניתן להבין שאם מסעדה מיועדת לקידום או לכוכב, היא תיבחן מספר פעמים בשנה, על ידי יותר ממפקח אחד. במנוע החיפוש באתר של מישלן (שמציע חווית משתמש די ענתיקה) ניתן למצוא גם צמיגים וגם בתי מלון ואטרקציות תיירותיות, אלה לצד אלה.

המשמעות של כוכבי מישלן

כוכב אחד * – בישול טוב מאוד בקטיגוריה שלו
שני כוכבים ** – בישול מצוין, שווה סטייה מהדרך
שלושה כוכבים *** – בישול יוצא מהכלל, שווה הגעה מיוחדת

מסעדות ללא כוכב במדריך

Bib Gourmand – עם האייקון של איש המישלן, שנועד לציין מסעדות
שמציעות אוכל יוצא דופן ברמת מחירים סבירה. על פי הפרסום האחרון דובר על שתי מנות וכוס יין או קינוח בעלות של 40 דולר או פחות, לא כולל מיסים וטיפ.
"צלחת מישלן" (the Michelin Plate) – דירוג שהונהג בשנת 2018 וניתן למסעדות שנמצאו ראויות להערכה ולא הגיעו לרמה של כוכב אחד או של ה-Bib Gourmand.

מדריך מישלן לספרד ופורטוגל 2019

הזוכה הגדול השנה הוא השף דני גרסיה עם מסעדה במרבאה (Marbella) הנושאת את שמו שזכתה לשלושה כוכבים והיא היחידה שקיבלה את הדירוג הזה לראשונה. המסעדה, כך נכתב במדריך, המציאה מחדש את המטבח האנדלוסי בצורה חדשנית.

מסעדות מישלן בכל ספרד, נכון ל-2019

***11 מסעדות בדירוג שלושה כוכבים
**25 מסעדות בדירוג שני כוכבים
*170 מסעדות בדירוג כוכב אחד
248 בציון Bib Gourmand
ועוד 873 בציון צלחת מישלן

הערה – כל המידע אודות המסעדות נלקח מאתר מדריך מישלן. למען הנוחיות, מובאים קישורים למסעדות עצמן.
מאחר והבלוג הוא צמחוני, הובאו כאן רק מנות מיוחדות שהן צמחוניות.

מסעדות מישלן בברצלונה נכון ל-2019

מסעדות שלושה כוכבים בברצלונה

מתוך ה-11 שמחזיקות בתואר הנכסף בספרד, שתיים בברצלונה –

ABaC // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 180-210 יורו // מנות מיוחדות – גלידת קוקוס, סורבה קוקוס קלוי, וופל וניל בניחוח לימון.

Lasarte // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 109-245 יורו // מנות מיוחדות – ממתק פקאן, שברי חלב, קפה וויסקי מעושן.

מסעדה נוספת בגירונה, מרחק של שעה נסיעה מברצלונה – El Celler de Can Roca // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד – 140-250 יורו // מנות מיוחדות – אפונה צלויה עם פסטו אפונה, טופו וקונכיות ג'לטין.

מסעדות שני כוכבים בברצלונה

**שני כוכבים – ישנן ארבע –
Disfrutar // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 120-185 יורו // מנות מיוחדות – לחם סיני עם קוויאר בלוגה, גבינת שומשום שחור עם תותים ויוגורט
Moments סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 77-223 יורו // מנות מיוחדות – אופרה קייק
Enoteca סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 105-175 יורו // מנות מיוחדות – פרנץ' טוסט קקאו, טראפל שחור, טופי, דבש ולימון
Cocina Hermanos Torres // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 82-135 יורו //

מסעדות כוכב אחד בברצלונה

*כוכב אחד – שש עשרה מסעדות –

Caelis // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד – 92-135 יורו
Dos Palillos // סגנון אסייתי // מחיר ממוצע לסועד- 90-110 יורו // מנות מיוחדות – גלידת סויה מעושנת
Hisop // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 56-65 יורו // מנות מיוחדות – שוקולד ובוראטה בדבש
Hoffman // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 38-95 יורו
Via Veneto // סגנון קלאסי-מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 70-165 יורו // מנות מיוחדות – ביסקוויט צנוברים עם טראפל שחור וגלידת דבש
Hoja Santa // סגנון מקסיקני // מחיר ממוצע לסועד- 130-160 יורו
Gaig// סגנון קטלאני מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 60-130 יורו
Koy Shunka // סגנון יפני // מחיר ממוצע לסועד- 55-132 יורו
Angel // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 75-100 יורו // מנות מיוחדות – רביוליני פרמזן עם ביצת טראפל וארטישוק, בועות טוניק עם יוזו, סורבה מנגו וצ'ילי מתוק
Patka // סגנון פרואני // מחיר ממוצע לסועד- 45-150 יורו
Xerta // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 38-105 יורו
Enigma // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 220 יורו // מנות מיוחדות – אננס עם חרדל
Oria // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 40-81 יורו
La Barra de Carles Abellán // סגנון קלאסי // מחיר ממוצע לסועד- 7-70 יורו // מנות מיוחדות – תותים ממרסמה עם שמנת
Tickets // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 12-60 יורו // מנות מיוחדות –ספירות של זיתים
Alkimia // סגנון מודרני // מחיר ממוצע לסועד- 65-158 יורו // מנות מיוחדות – Menjablanc עם פירות טריים וגלידת קאווה

נשים ברשימה

למרבה הצער, למרות שהמטבח נתפס כשטח מאוד נשי בבית, יש מעט מאוד נשים בצמרת הגסטרונומיה העולמית. ספרד לא שונה בהקשר זה ועל כך יש להצר.
עם זאת, האישה שזכתה במספר הרב ביותר של כוכבי מישלן העומד כיום של שבעה, היא ספרדייה מקטלוניה, כרמה רוסקיידה שמה (Carme Ruscalleda). אני התוודעתי לכרמה במהלך לימודי הספרדית שלי, כשהתבקשתי על ידי מורתי הקשוחה לכתוב חיבור על סרטים דוקומנטריים בספרדית מאיזה אתר שכוח אל. בצר לי פניתי למחלקת הגסטרונומיה שם וזה הסרט הראשון שנתקלתי בו. וממש נהניתי לצפות בו! הבעיה היא, שהוא היה קצת אילם מבחינתי, כי לא ממש הבנתי מה היא אומרת. לקח לי בערך ארבע שעות לגבב סיכום של עשר שורות מסרט של שעה. הרבה קדימה ואחורה. כשסיפרתי למורה שזה לא היה קל, היא ביקשה שאראה לה מה ראיתי ואז היא אמרה, "כן, הספרדית שלה ממש גבוהה. יכולת לראות משהו יותר פשוט…" וואלה?

מכל מקום, כרמה מוצאה בעיירה סנט פול דה מאר שבקוסטה בראווה, שם גם פגשה את בעלה, טוני באלאם. את המסעדה הראשונה שלהם, Sant Pau, הם פתחו יחד בשנת 1988 ותוך שלוש שנים בלבד היא זכתה בכוכב המישלן הראשון שלה. המסעדה שזכתה לשלושה כוכבי מישלן החל משנת 2006, נסגרה באוקטובר 2018. רוסקיידה הסבירה לאתר Catalan News שהיא סוגרת "לפני שהיא מאבדת את הכוח וההתלהבות משום שאם אפשר, צריך לסגור את הסיפור בלהיטות".
בבעלות רוסקיידה שתי מסעדות נוספות הפעילות כיום, שתיהן בעלות שני כוכבי מישלן – האחת, מסעדת אחות של סאנט פאו בטוקיו (שנתפחה אחרי שלקוחות המסעדה בסנט פול דה מאר הציעו לה להעתיק את הקונספט לעיר מגוריהם), ומסעדת Moments השוכנת בברצלונה ואותה מוביל בנם של כרמה וטוני, ראול.

אל בולי - המסעדה והאגדה

נדמה שאי אפשר לדבר על מטבח ספרדי עילי בלי להזכיר את אל בולי (הנהגית כאן אל בויי) מנוחתה עדן. המסעדה האגדית ששכנה בעיירה רוזס בקוסטה בראווה שזכתה לשלושה כוכבי מישלן היתה לאחת מחלוצות המטבח המולקולרי.

בסדרת הדוקו "שולחן השף" (Chef's table) של נטפליקס, שאם היא איכשהו חמקה מהרדאר שלכם, קבלו המלצה רותחת ממני, יצא לאחרונה בעונה החמישית של הסדרה, פרק אודות אלברט אדריה (עונה 5). הפרק מספר את הסיפור של אלברט ואחיו ושל המסעדה ובעצם התמקדותו באלברט הוא מנסה אולי לעשות צדק היסטורי, מאחר ואלברט היה האח הצעיר שחי בצילו הכבד והגדול של פראן, המבוגר ממנו ב-7 שנים.
הסרט הזה ריתק אותי ואני מתכוונת להקדיש פוסט נפרד למסעדת אל בולי ולמה שקרה אחרי שהיא נסגרה.

Dos Palillos

"אני מזמין לנו מקום במסעדה לערב, אל תאכלי הרבה בצהריים", אמר לי האיש.
וכך ביום הולדתי האחרון נלקחתי בהפתעה למסעדת טאפאס אסייתית. המסעדה ממוקמת במלון Casa Camper,השף, Albert Raurich, עבד במשך 11 שנים ב"אל בולי" ולפי האתר שלהם, הרעיון של המסעדה נבט ב"אל בולי" ונוצר בתמיכתו של פראן אדריה.

הגענו למקום בשעה 19:30 בערב, שעה מוקדמת מאוד במונחים מקומיים (לסקירה בנושא זמני ארוחות ובכלל על האוכל בברצלונה ראו פוסט נפרד בנושא).
בכניסה למסעדה יש בר נפרד ובהמשך המסדרון מטבח חיצוני ומסביבו בר עם עשרים מקומות ישיבה בלבד. מעבר לזה, יש חדר פרטי שגם בו ניתן לשבת, שמונה כעשרה מקומות ישיבה בלבד.
בקיצור – מקום קטן, אינטימי למדי, בלי מלצרים! רק טבחים שמסתובבים ועובדים בשקט ובסדר מופתיים.
עשרים מנות שונות זרמו לפתחנו. כבר חשבנו איך נשבע מעשרים ביסים קטנים והתחלנו לחשב אם נספיק להגיע לדוכן אוכל הרחוב החביב עלינו בקצה הרחוב לפני שהוא נסגר. להפתעתנו – יצאנו שבעים מאוד.
עוד כמה דברים שהפתיעו –

פתיחות לצמחונות – מאוד לא מובן מאליו. בכלל במסעדות מסוג זה ובפרט בברצלונה. כל מנה שהיה בה דג או עוף או חזיר הוחלפה לפטריות / טופו.
בן זוגי, שאלרגי לפירות ים, קיבל אף הוא מנות מתאימות. בהזדמנות זו, אציין, שבן זוגי היקר בירר בלא מעט מסעדות אחרות בעיר שם נמסר לו שאין אפשרות לקבל תפריט צמחוני. מבאס.

כמה זמן אפשר לאכול? ובכן, היינו שם שעתיים וחצי.

ראש פתוח או יותר נכון, חיך פתוח. מי שמכיר אותי, יודע עד כמה אני בררנית באוכל. ממש קשה. הפתעתי אפילו את עצמי והסכמתי לטעום חציל (!!!). היה בסדר. ועוגת מאצ'ה (עד הרגע הזה מצטערת על זה).

וזה מה שהמבקרים של מישלן כתבו על המקום –

"Original, both for its peculiar concept of "show cooking" and for its culinary philosophy, focused on the fusion of oriental cuisine with Spanish products. It has two bars: the entrance, without reservation, only with letter service and the inside, more gastronomic, where they offer tasting menus."

מחיר – באזור 110 יורו לאדם.

לסיכום – חוויה מיוחדת , מרעננת ושונה. בדיוק מה שהייתי צריכה בשביל לפתוח את העשור הנוכחי של חיי. תודה לג', אישי היקר.

Mont Bar

זה המקום לכתוב גם על מסעדה שבה חגגתי את יום הולדתי הקודם והיתה גם אחלה חוויה.

Mont Bar הוא בר קטן וסימפטי מאוד בצומת הרחובות Diputació ו- Aribau.

המסעדה זכתה לדירוג "צלחת מישלן", דהיינו קלאסי למי שרוצה לקבל טעימה ממטבח גורמה בלי מחוייבות רבה.
המקום מגדיר את עצמו כמייצר טאפאס ומנות קטנות ממטבח אוונגרד מסורתי (מה זה אומר?). הם מצהירים שהם משתמשים בחומרי גלם טריים, עונתיים ואורגניים ממשק שבבעלותם (כבר זכו בנקודות מבחינתי) ויש להם יותר מ-250 יינות.
המקום היה מאוד ידידותי לצמחונים, הסבירו בעל פה את המרכיבים של כל מנה ואף הציעו להביא לי מנות מהמסעדה הסמוכה שגם כן בבעלותם. ממש לא היה צורך, כי המגוון היה מאוד מספק.
כאן הזמנו מהתפריט (לא ארוחת טעימות) בין היתר, דמפלינג מדייקון במילוי דלעת עם כדורי גבינה ופטריות, קרם חלפיניו עם תירס קלוי ועגבניות, מקרון סלק, קרקר מצנוברים ופרמזן ועליו קרם בזיליקום. לקינוח – עוגת גזר עם ארבע שכבות ושבבי גלידה, ביסקוויט מפטריות (!)) וקרם שוקולד לבן ואגוזי לוז, שהיה מוזר כמו שהוא נשמע.

לסיכום – ארוחה יותר קלילה, פחות מחייבת, בשעת צהריים. אחלה חגיגת יום הולדת.
סלחו לי על איכות התמונות, הצילומים מהנייד והוא היה ישן כבר אז.