הדלתא של האברו
את חופשת החורף דמיינתי קצת אחרת.
החופשה של השנה שעברה הציבה סטנדרטים גבוהים במיוחד (זה היה במרוקו המשוגעת והבלתי נשכחת).
היה במקור תכנון לנסוע לדרום ספרד, אבל נוכח המגבלות, הוא נגנז.
היתה לי בקשה אחת צנועה – שלא יהיה לי קר.
אין לי מושג אם זה בגלל שנולדתי בחורף, אני פשוט לא יכולה לסבול אותו.
אני מודה שברבות השנים, אולי זה ברבות הש(ומ)נים, שלפעמים אפשר לתפוס אותי נהנית להישאר בבית ולראות את הגשם מטפטף בחוץ. בדרך כלל גם מעורבת בזה כוס שוקו (למי שלא שותה קפה זה רק תה או שוקו). רק תנו לי שמש וכמה שיותר ממנה.
אז ירדנו הכי דרומה שרק היה אפשר – דרומית לטרגונה.
דמיינו איך זה לשמוע ״וואו״ על התמונות שלכם
בדיוק שם הייתי צריכה להבין
זה לא שלא ידעתי. ידעתי.
כבר היינו בחורף באזור החוף, לא פעם ולא פעמיים.
ובדיוק באזור של הגבעות הייתי צריכה להבין שלא יעזור כלום, זה יהיה מאתגר.
כי כמו שאין עשן בלי אש, אין טורבינות בלי רוח.
ורוח זה השטן של הטיולים.
אגב, אם כבר נקלעתם לאזור של טורבינות ותהיתם (כמוני) איך הן עובדות, קפצו לפודקאסט החמוד הזה של כאן ותוכלו להאזין להסבר קצר וברור.
בקיצור – חם לא היה. גם לא פשור, כמו שהבן הקטן שלי אומר.
מקום הלינה - Camping Ampolla Playa
אם בדרך כלל התכנונים שלי הן ברגע האחרון, בשעת קורונה הם מתאחרים אף יותר. כי מי יודע איזו מגבלה תיפול, אם נוכל לצאת מהעיר ובאיזו תואנה.
אז קצת השתהיתי עם ההזמנה ובינתיים המקומות הלכו והתמלאו, כי בכל זאת – לא רק אנחנו בחופש, אלא עוד מי יודע כמה מיליוני ספרדים עייפים ושרק מחפשים איפה להעביר את הניו יר איב עם הילד ורבע שיש להם.
במילים אחרות, היה מלא.
אבל מצאתי אחלה דיל!
בשביל 250 יורו לארבעה לילות זאת היתה אחלה מציאה.
מי שעוד לא מכיר את הקונספט של אתרי הקמפינג בספרד, אז זה הזמן להתוודע לפלא הזה.
מצד אחד, אסור להקים אוהל תחת כל עץ רענן כמו בארץ.
מצד שני, יש המון אתרים מסודרים ונקיים להפליא שיש בהם כל מה שצריך.
חלקם מיועדים רק לאוהלים ו/או רק לקרוואנים.
בחלקם יש גם בונגלוז מסוגים שונים שמיועדים למשפחות של 4-5 נפשות בדרך כלל (זוכרים? יש להם פה בקושי ילד).
חוץ ממתחם הלינה יש גם שטחים ציבוריים מדושאים עם מתקני משחקים לילדים, מכונות כביסה, קפיטריה, מסעדה, סופר קטן, בריכה ולפעמים גם מגרשי ספורט.
הבונגלו שלנו היה סטנדרטי, כזה שכבר הכרנו רק ב layout אחר.
מאוד בסיסי, אבל באמת שלא חסר לנו דבר. המטבח היה מצויד, המקלחות – מקלחות, המזרנים בחדרים היו עבים מהצפוי.
אם תדחקו אותי לפינה, אז הייתי שמחה לעוד כמה סנטימטרים מרובעים, כדי לא להרגיש קצת כמו בצוללת. אבל בשביל המחיר הזה, זה באמת מותרות.
המיקום של האתר היה מצוין – בדיוק על הים ובתוך השמורה.
אני בהחלט יכולה להמליץ על המקום הזה, שנותן אחלה תמורה לכסף.
לפרטים נוספים והזמנת מקום ב-Camping Ampolla Playa
מי זה אברו ומה הוא עושה?
תשמחו בוודאי לשמוע שהאברו (Ebro בספרדית, Ebre בקטלאנית) הוא הנהר הארוך ביותר בספרד!
אורכו 910 ק״מ, נאה לכל הדעות.
מוצאו בפיקוס דה אירופה, והוא חוצה את חצי האי האיברי עד שהוא נשפך ליד העיר Amposta.
בשפך שלו יש דלתא, שהיא בעצם סחף שנגרם מזרימה איטית של מים, בצורת האות היוונית הרביעית, דלתא (שילוב של שיעור גיאוגרפיה ומתמטיקה – מצלצל משהו?)
דלתאות מפורסמות אפשר למצוא בנילוס, בקאמארג בצרפת (עוד פוסט בהכנה…) ובעוד כמה וכמה פינות בעולם.
טיול שקיעה על החוף
ביום ההגעה היינו קצת עייפים. החלטנו לטייל רגלית צפונה לאורך החוף. זאת היתה החלטה נבונה, כי זכינו לצפות במופע שקיעה מרהיב שאי אפשר היה להפסיק לצלם.
קרוב מאוד לאתר יש גן משחקים ציבורי שהעסיק את הילדים בזמן שאני מתעדת שמיים. תענוג.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה של אתר הקמפינג. הרבה אופציות צמחו-טבעוניות אין שם, אבל אפשר להסתדר. האוכל היה לא רע בכלל והיה נעים לשבת שם.
המגדלור
אני לא יודעת אם יש עוד מישהו שתמיד כשהוא רואה מגדלור, נזכר באדם פרייס. יותר מדי שעות סמי הכבאי בחיים.
מכל מקום, זה כנראה מקום מאוד יפה. לצערי לא הצלחנו להגיע אליו כי השילוב של רוח חזיתית + חול + מעלות שאפשר לספור על מעט מדי אצבעות הביאו אותי לרוץ בדיוק לכיוון השני – לאוטו. ניסיתי, באמת.
Miravet
על העיירה הזאת שמתי עין באינסטגרם, די מזמן.
קצת הזכיר לי את הצ׳ינקווה טרה באיטליה (פוסט שעדיין בהכנה כבר שנה וחצי…) עם הבתים שיורדים במצוק למים.
ממליצה לחנות בחניון הקטן איך שמגיעים לעיירה.
כדאי לרדת בגשרון הקטן ולצלם את הבתים היפים האלה עם הנהר. אם אתם בשקיעה, אז גם תהיה לכם תאורה נהדרת.
משם תמשיכו בעקבות השלטים לכיוון מעלה, בתוך הסמטאות.
במעלה הגבעה יש מבצר עתיק שאפשר להיכנס אליו ושווה לעשות את זה רק בשביל לקחת אויר מול הנוף היפה.
עוד בסביבה – שירות מעבורת פרוביזורי למדי (לא ראיתי בעיני, אלא רק בתמונה בגוגל). למי שלא רוצה לנסוע עוד כמה ק״מ עד הגשר, יכול להשתמש ברחפת המצחיקה הזאת ולחצות את הנהר דוך לעיירה.
Pas de barca de Miravet (riba esquerra)
פיצה טובה מאוד לקחנו ממסעדת Caruso's ב- Mora d'Ebro הסמוכה. אפשר להמשיך קצת ולתפוס ספסל מול הנהר ב- Passeig de l'Ebre.
בדרך חזרה - Reus
אם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. ראוס היא העיר שבה נולד גאודי.
זה היה בשנת 1852 והוא בילה כאן את 16 השנים הראשונות של חייו.
יש בה לא מעט מבנים מהתקופה המודרניסטית, אבל אף אחד מהם לא שלו…
אני מצאתי את העיר הזאת מאוד סימפטית, נעימה ושווה עצירה של כמה שעות לכל הפחות.
ב- Plaça del Mercadal מעל לשכת התיירות המקומית נמצא Gaudí Center.
שלוש קומות של מיצגים מרשימים, שמתחילים במופע אורקולי על כסאות מסתובבים יתנו לכם מושג די מדויק על החיים והיצירות המופלאות שלו.
מי שכבר היה באחד המבנים שלו בברצלונה או מחוצה לה, ייהנה אף יותר.
הביקור הוא לשעה, וזה בדיוק הזמן שלוקח לילדים להבין שזה הזמן לצאת לרוץ בחוץ.
עוד בכיכר
Casa Navavs
בית מודרניסטי של דומנק מונטנר, שלצערי לא הזדמן לנו להיכנס אליו, אבל הוא שמור אצלי לפעם הבאה. מספיק לראות את הבניין מבחוץ כדי להבין שמדובר באטרקציה מעניינת
Roslena Mercadal
בית קפה וחנות ספרים מהסוג השווה ממש. אוכל מוקפד ואיכותי, ובכלל מקום שנעים לשבת בו. כריכים, עוגות, סלטים.
כמה דקות הליכה משם
ראוס היא מולדת הוורמוט בספרד ואם אתם ממש מתעניינים, תוכלו לבקר במוזיאון הוורמוט, הגדול בעולם. הם מחזיקים ביותר מ-2000 בקבוקים שמקורם ב-56 מדינות בעולם. אם זה יעשה אתכם רעבים, יש שם גם מסעדה.
Museo del Vermut
אתם כבר חלק מקהילת המטיילים ויקי וכריסטינה?
קהילה ייחודית שבה יש לכם הזדמנות למצוא את המקומות הכי טובים לאוכל / טיולים / אומנות, ממקומיים שגרים ממש שם