סן סבסטיאן עם ילדים
כן, סן סבסטיאן עם ילדים! נכון, זה יעד סופר רומנטי שמאוד מתאים לטיול זוגי ומקום קלאסי לדגום איזו מסעדת מישלן אחת או שתיים (אם לא יותר…), אבל הוא גם יעד נפלא עם ילדים.
עיר לא גדולה ויפהפיה, חופים, פארקים, מוזיאון מדע, דירה נוחה בצנטרום של הפאילה ואתם מסודרים.
פוסט חדש על איפה ישנים בסן סבסטיאן נמצא ממש כאן.
גם אוכל משובח ו-כן, כן, עוגת הגבינה הבאסקית המפורסמת של לה ויניה La Viña. תישארו עד הסוף, יש מתכון!
אגב, סן סבסטיאן היא יעד נפלא גם בלי ילדים. אם אתם באים בהרכב כזה, אל תוותרו על קריאת הפוסט, יש בו הרבה המלצות שיכולות להיות רלוונטיות אליכם גם כן 🙂
תוכן עניינים
רגע, לא ליסבון?
אם קראתם את הפוסטים הקודמים על הטיול לפראג ועל הסופש בפריז, אתם כבר יודעים שהיעד הבא שתכננתי הוא פורטוגל. ובאמת זו היתה התוכנית.
רק שכל מה שאומרים על תוכניות + זה שאני עדיין לא למדתי להזמין את חופשותיי מבעוד מועד = גם הפעם לא הגעתי לפורטוגל. חופשת הפסח שלנו התקצרה משני הקצוות שלה – מצד אחד צילומים שלי ומצד שני ישיבות שלו, אז נותרו לנו רק חמישה ימים ברוטו.
לא זוכרת איך עלה הרעיון של סן סבסטיאן, מקום שכבר ביקרתי בו לבד לפני הרבה שנים אבל עדיין לא במסגרת המשפחתית שלנו – הוא מיד התקבל. שיטוט קצר בבוקינג, אתרי אוכל והופ, נולדה לה החופשה שלנו, כמובן עם ילדים 🙂 בעיר הקרויה גם דונוסטיה, שבחבל הבאסקים בצפון ספרד.
לסן סבסטיאן הגענו בפסח(א) ומבחינת מזג אויר, זה היה לא רע בכלל. בקיץ, כמובן, תוכלו להיכנס לים באחד מהחופים הרבים מלאי הגולשים.
הגעה
למורת רוחו של בן ה-7.5 חובב המטוסים והטיסות, החלטנו לנסוע מביתנו שליד ברצלונה לסן סבסטיאן עם הרכב המשפחתי הנוח. אריזה מהירה של מגוון אמצעי בידור לילדים, קצת בגדים ואוכל ויצאנו לדרך. ואם יש דבר אחד שכן הפקנו בו לקחים זה עניין האוכל, או יותר נכון – היעדרו ושעות הארוחות המקובלות (ראו למשל פוסט כללי בנושא) ו ל כ ן זמן קצר אחרי תחילת הנסיעה ב-11 בבוקר לערך, חישבתי את זמני האוכל המקובלים (לא להגיע אחרי 1530 למסעדה), חישבתי איפה נהיה בעוד כשלוש שעות והתחלתי לחפש מסעדות מתאימות (אל דאגה, איני הנהג).
איכשהו יצא שכל הסיפור התנקז לעיירה שכוחת אל (בדיעבד היא היתה מרכז העולם יחסית לכפרון הנידח בו עצרנו בדרך חזרה). שמה הוא Huesca ואין לכם שום דבר לחפש שם, אבל אם לא תהיה לכם ברירה, זה בסדר אם תאכלו במסעדת Los Argentinos.
המשך הדרך היה הרבה יותר מעניין – נסענו לצד ה-Camino de Santiago, שנראה כמו אחלה טרק לעשות עם הילדים עוד כמה שנים.
כמו בטיול הקודם למלאגה (הפוסט עדיין בהכנה, אבל גם הוא יבוא לסיום מתישהו), עדיין מדהים אותי כמה המדינה הזו גדולה וכמה מעט תחנות דלק יש בדרך. מה שהביא אותי מיד לשער שזה בגלל דלילות האוכלוסיה ובאמת לא טעיתי, ממחקר מדעי ביותר שמצאתי באזכור הויקיפדיה הראשון גיליתי שספרד מדורגת במקום ה-92 בעולם מבחינת צפיפות האוכלוסיה. מדהים לא פחות שמס' 2 בדירוג היא מונקו.
בדרך עצרנו ליד מאגר מים נחמד, Yesa שמו.
הדרך לשם
וכמה שהדהים אותי שספרד גדולה, כך גם התפלאתי לגלות שחבל הבאסקים הידוע, הוא בעצם לא גדול בכלל. הכל יחסי, כן. ואל דאגה, המחתרת הבאסקית שאולי שמעתם עליה דברים איומים כבר לא קיימת, אם תהיתם.
אגב, לסן סבסטיאן קוראים בשפה המקומית דונוסטיה (ברשת יש מספר השערות לאיך הגיעו הבאסקים מסן סבסטיאן לדונוסטיה מבחינה לשונית). ואפרופו באסקית, זו השפה המקומית, שנקראת בכלל Euskara. היא שונה למדי מהספרדית, מזהירה מראש.
ועוד מילה לגבי בחירת היעד – סן סבסטיאן היא המקום עם הכי הרבה כוכבי מישלן לתושב בעולם. לא צרפת, לא יפן. ולמרות שלא תכננתי בשום שלב ללכת עם ילדים למסעדת מישלן, האוכל פה גם במסעדות "רגילות" נחשב ממש טוב ואת זה הייתי חייבת לחקור.
בסך הכל נסיעה הרבה פחות נוראית ממה שחשבתי של כ-5.5 שעות הביאה אותנו ליעד. את האוטו הפקדנו בחניון מרחק חמש דקות הליכה מהדירה -שהיתה במרכז מדרחוב לא רועש ונעים – ונפרדנו ממנו לשלושת הימים הקרובים.
דירה מושלמת למשפחה עם ילדים במיקום מרכזי
הדירה היתה ממש נוחה. מרווחת מאוד, מצוידת בכל מה שצריך במיטב אופנת איקאה ומתוחזקת במצב מצוין. המיקום היה מושלם לגמרי, כי הוא היה באזור החדש ולא בעיר העתיקה שנוטה להיות רועשת מאוד בערבים. שני חדרי שינה – אחד עם מיטה זוגית והשני עם שתי מיטות יחיד ושני חדרי רחצה – אחד עם שירותים ואמבטיה ואחד עם שירותים ומקלחת. לארבע נפשות זה די והותר.
ביום השני גילינו אוצר קטן בדמות ארגז משחקים לילדים והשמחה היתה רבה. אני שמחתי לגלות את מיטב סרטי אלמודובר החביבים עלי ומכשיר דיוידי שהרבה מאוד זמן לא פגשתי.
Apartamentos San Marcial 28
מחפשים דירה אחרת, או אולי מלון? אל תפספסו את הרשימה של מקומות הלינה המומלצים בסן סבסטיאן.
המפרץ, בר פינצ'וס וגלידה
טיילת
לפני האוכל יצאנו לחקור קצת את המפרץ היפהפה. תוך כמה דקות הגענו לטיילת הארוכה המשקיפה על האי סנטה קלרה (רק לי הוא מזכיר את יהודית רביץ?). אם אתם עם ילדים אל תחמיצו את גן המשחקים בחלקה הצפוני של הטיילת.
ארוחת ערב - בר פינצ'וס בעיר העתיקה
ארוחת ערב אכלנו בבר פינצ'וס בעיר העתיקה. כששאלתי מה צמחוני, המלצר גלגל עיניים, עשה פרצוף משתומם, אבל אז התעשת והסביר שאפשר לצמחן כמה מנות. נחתו על שולחני – צ'יפס (בשביל הילדים כאילו), קיש כרישה ממש טוב וגם פטריות בגריל שהיו לא רעות בכלל.
Bar Restaurante Izkiña, Fermin Calbeton Kalea, 4
קינוח (איך אפשר בלי?)
לקחנו לדירה ¾ ליטר 3 טעמים – שוקו, שמנת עם אגוזים ותות (לילדים) שהגיעו ארוזים עם גביעים תוצרת המקום והמוני גליליות (עשרים לדעתי) שהילדים חיסלו עוד לפני שסיימנו להגיד 'איפה הכפית'. הגלידה היתה מאוד טובה, רכה, לא מתוקה מדי. בקיצור – מצדיקה את הציון הגבוה שקיבלה בגוגל – 4.5.
Gelateria Boulevard, Alameda del Blvd., 10
יום 2 - בית קפה ופארק
התחלנו בבית קפה חמוד במרחק הליכה קצרה מהדירה הפעם לכיוון דרום. אכלנו אגז בנדיקט, גרנולה, טוסט – פתיחה נעימה לאותו יום.
Old Town Coffee, 8289+7J Donostia-San Sebastian
בהיעדר כל רצון לראות שוב את האוטו אחרי הנסיעה הארוכה של אתמול, המשכנו ללכת לפארק Kristinaenea שהיה מרגיע, נעים ויפהפה אחרי שחצינו את הנהר שזורם במרכז העיר. התחלנו בגן המשחקים, אח"כ עלינו בשביל שמתפתל מעלה וירדנו לבריכת ברווזים קטנה (ואם תהיתם למה החבלים נאמר לנו שזה נגד השחפים שאוכלים את הברווזים הקטנים).
Kristinaenea, Mandasko Dukearen Pasealekua, s/n
(השמות המקומיים מזכירים לי משום מה את פראג עם כל ה-k והz)
אז איפה העוגה?
ארוחת צהריים אכלנו במסעדה סינית שאין מה לומר עליה. לא נפנה אצבע מאשימה כלפי האחראים לאירוע, רק נזכיר שזה היה קצת צפוי. לא נורא.
אחרי שקראתי בכל מדריך אפשרי על עוגת הגבינה המפורסמת של סן סבסטיאן, הלכתי עם הגדול לעבר אחד המקומות המומלצים, La Viña, בעוד בן הזוג והקטן פרשו לכיוון שנ"צ. בואו נאמר שזה לא קרה. לא היתה עוגת גבינה – כי הגענו עשרים דקות לפני שהמקום נסגר למנוחת הצהריים, עמדנו בסבלנו בתור ביחד עם עוד עשרות אנשים עד שפתאום אחד המלצרים צעק "בשבע!". דהיינו, תבואו בשבע וחצי. נגמר. מאחר וגם השנ"צ לא קרה וחיכו לנו בדירה שני פיות צמאים למנת סוכר, הלכנו להתנחם בקונדיטוריה השכנה בפרוסה עבה של עוגת גבינה ובאלפחורס לארגנטינאי. היה מאוד טעים אבל ידענו שאנחנו חייבים לנסות את ההיא שכולם עמדו בשבילה בתור (אל דאגה, עוגת גבינה שמופיעה במערכה הראשונה וגו…)
Antojitos Reposteria, Abuztuaren 31 Kalea, 5
לפני ארוחת הערב צעדנו לאורך הטיילת עם הנוף היפהפה של המפרץ. איזה חיים. באמת מה צריך יותר. ארוחת ערב אכלנו בדיינר מגניב וטעים. לא היה המבורגר צמחוני, אבל כן היה טוסט גם גבינה והאם שאפשר להוציא את ההאם. בא עם צ'יפס. איזה כיף. מזון בריאות.
Va Bene, Blas de Lezo Kalea, nº4
יום 3 - תצפית ולונה פארק
ארוחת בוקר אכלנו בדירה ממצרכים שקנינו במכולת ובמאפיה מרחק 3 דקות הליכה.
עדיין לא חשנו שום צורך בנהיגה ולכן לקחנו אוטובוס קו 16 מכיכר מאוד יפה שלא יצא לנו לחקור לעומק – Plaza Gipuzkoa – לפוניקולר שלוקח לראש ההר. אמצעי התחבורה הזה נראה בעיני מפוקפק מעט בהיותו תלול וישן מאוד, מקרטע ומקרקש. אין לי מושג איך הגענו למעלה בלי ליפול או להתפרק. אם הייתי דתייה הייתי מברכת הגומלת.
עלינו לתצפית מרהיבה על כל העיר ב-Parque de Atracciones Monte Igueldo– נקודה ממש יפה שאני ממליצה מאוד לא לוותר עליה. אחרי ששבעתם מהנוף לכו להסתובב בנחת, אלא אם באתם עם ילדים. הם כבר ידאגו לכם לתעסוקה בלונה פארק הזה. על כל מתקן משלמים בנפרד. בהחלט ראיתי יפים, מודרניים ומרגשים ממנו, אבל העברנו שם כמה שעות בכיף. חייבת להזהיר שהתמחור לא ממש הולם את משך או עוצמת החווייה, אבל זה כנראה המחיר של כל חופשה.
זו הפעם הראשונה שהילדים שלי עלו על רכבת הרים (רכבונת) וכנראה גם האחרונה לזמן הקרוב. גם בן ה-3.5 שעושה רושם עמיד בימים כתיקונם, הרגיש שזה היה קצת אקסטרים בשבילו. גם בן ה-7.5 לא עשה רושם מבסוט מאוד. אני נהניתי בכל מקרה וזה מה שחשוב. אחרי הטראומה הקלה, הלכנו לסירה קטנה ששטה בתוך תעלת מים צרה וארוכה – גם כן חווייה נחמדה אם כי קצרה מאוד. המלצתי החמה – להביא כסף מזומן אם אתם לא רוצים שהכספומט במלון שבמקום ישחט אתכם בעמלת משיכה.
ארוחת צהריים איטלקית
חזרנו לעיר העתיקה באותה הדרך ישר למסעדה איטלקית מדהימה – Raviolina. לא היה קל להשיג שולחן, אבל היה שווה להמתין. לקחנו פתיח של פרמזן ודבש (מדהים! לא מאמינה שאני כותבת את זה על פרמזן, אבל הוא באמת היה ממש טוב) עם זיתים. אני אכלתי פיצה נהדרת – באמת אחת הטובות שאכלתי לאחרונה. האיש נהנה מלזניה והילדים מפסטה שהיתה פשוטה ואיכותית. השירות היה מעולה (להוציא את המלצרית שאמרה לנו ללכת כי לא יהיה מקום. לא האמנו לה) וחינני מאוד ובסך הכל אחלה חוויה.
Raviolina, Puerto Kalea, 9
חזרה לעיר העתיקה
אחרי מנוחת צהריים בדירה, חזרנו לטיול לילה בעיר העתיקה. אהבנו את הוייב שיש שם בערב – אנשים שמחים, שותים יין, אוכלים פינצ'וס על הבר בחוץ, אוירה טובה ונעימה. שוב עברנו ליד המקום של עוגת הגבינה ושוב ראינו את התור הארוך שמשתרך לו ומתוכו בוקעים מדי פעם ניצולים מרוצים עם צלחות מלאות בידיהם. הילדים לא היו במצב של לעמוד בתור ולכן חזרנו למוכר והטוב – המסעדה של היום הראשון. לא היו התרגשויות מיוחדות אך גם לא אכזבות וסגרנו את הפינה של הרעב. היה חכם מאוד לעייף אותם בגן משחקים כי ככה הם הלכו לישון מוקדם ואנחנו נשארנו בסלון עם כל שאריות הגלידה לעצמנו.
יום 4 - מוזיאון המדע - Eureka! Zientzia Museoa
שוב ארוחת בוקר בדירה. הסידור הזה התגלה כנוח ומהיר. מכיוון שרצינו להגיע למוזיאון המדע, שקצת מרוחק מהמרכז החלטנו לקחת את האוטו. 75 יורו עלתה לנו החניה ל-3 ימים. ידענו את זה מראש ועדיין זה היה לא מעט.
הנסיעה למוזיאון המדע – Eureka! Zientzia Museoa, ארכה עשרים דקות נסיעה ממרכז העיר לכיוון דרום. אפשר גם להגיע בקלות עם תחבורה ציבורית.
את פנינו קידמו מבנים חשובים מיניאטוריים בגינה של המוזיאון וגם פסל חביב של איינשטיין, כשהוא יושב על ספסל. קנינו במקום כרטיסים למוזיאון ולפלנטריום. ילדים משלמים מחיר מוזל.
התחלנו לחקור את התערוכות ולמרות שהמוזיאון לא גדול ולא חדש או מרהיב במיוחד, הופתענו – קודם כל, לא היה עמוס בכלל, על אף שזה היה חג שני של הפסחא והעיר היתה ממש מלאה בתיירים.
שנית, שני הילדים התקשו להשתעמם ונהנו מאוד מהמיצגים – גם בן ה-7.5 שקורא את ההסברים וגם בן ה-3 חסר המנוח שבעיקר בודק עמידות חומרים. וחשוב לציין, ששניהם כבר ביקרו לא פעם במוזיאוני מדע – במוזיאון המדע הברצלונאי בפעם האחרונה שבוע קודם (בפעם השישית לדעתי בסך הכל); במדעטק בחיפה לפחות שלוש פעמים בשנתיים האחרונות; בעיר המדע והאומנויות בולנסיה ועוד כמה שאני לא זוכרת כרגע.
עוד הפתיע – שהרוב המוחלט של המתקנים עבדו (בניגוד למשל למוזיאון המדע בירושלים בפעם האחרונה שביקרנו בו)
וגם – שהוא היה מאוד אינטראקטיבי, אפילו לילד בן 3.
אז מה היה לנו שם?
ביקרנו בכל התערוכות במוזיאון – אחת על האור, אחת על פיסיקה – חשמל, מגנטים וכו' ועוד אחת על גוף האדם.
הפלנטריום, אליו קונים כרטיס בנפרד, הוא בעצם סרט תלת מימד חמוד מאוד בן חצי שעה שבו פינגוין מסביר לדב איך חוקרים השערה מדעית ובכלל על הקוטב הצפוני והדרומי. לי היה קצת קשה עם המשקפיים התלת מימדיות על המשקפיים הרגילות אבל כל החבר'ה היו מבסוטים. בסרט צפינו בספרדית, יש גם הקרנות בצרפתית ובבאסקית.
ארוחת צהריים אכלנו במסעדה שבמקום, היה משביע. אפשר להביא כריכים ולשבת על ספסלים בגינה, מאוד נוח ונעים.
תצפית בהר Urgull
משם המשכנו להר Urgull. עשינו מסלול הליכה לא ארוך ולא קשה בתוך היער עד שהגענו לנקודת תצפית נחמדה שממנה אפשר היה לראות את הים.
המשכנו עד למסעדה, המשכנו עוד קצת אחריה ובמעלה המדרגות יש נקודת תצפית גבוהה יותר שממנה אפשר לראות עוד ים.
כדי לצלם את העיר מגבוה מצפון מזרח, צריך להמשיך על הכביש – ראינו את המקום תוך כדי נסיעה, למרבה הצער לא היה לנו איפה לעצור כי הכביש היה צר ומפותל.
ארוחת ערב בדירה ויאללה לישון.
עוגת גבינה - מערכה שלישית
למחרת בבוקר החלטנו להיות הראשונים בתור לעוגה. התייצבנו בשעת הפתיחה, 11 בבוקר שארפ בשער המסעדה והופענו לראות אותה רק מתעוררת מתנומת הלילה.
"אנחנו סגורים", אמר המלצר המבוגר בכניסה.
"למה?" אנחנו, המומים.
"הקופה לא עובדת", הסיח באדישות.
זה לא יעצור אותנו! אלו הרגעים האחרונים שלנו בעיר, יש לנו עוד שעות ארוכות של נסיעה הביתה ולא נעזוב בלי לטעום את זה.
"אפשר לשלם במזומן?" שלפנו פתרון מבריק במיוחד.
"בסדר" אמר, משתומם מהנחישות שלנו.
כאלה הם הספרדים. שום דבר לא בוער.
וסוף סוף אכלנו מהעוגה. האמת, היה שווה. היא היתה ממש ממש טובה. שונה מהקודמת, רכה אבל לא מדי, לא מתוקה מדי.
La Viña, August 31 Kalea, 3
קפה אחרון והביתה
מאחר ולא נותר לנו עוד כסף מזומן, קפה שתינו במקום אחר שנראה מבטיח מאוד. סוג של מגדניה ותיקה ונאה שכדאי לבוא אליה לא שבעים מעוגת גבינה.
Oiartzun, Ijentea Kalea, 2
המתכון לעוגת הגבינה הבאסקית של la Viña
אחרי מסע כזה, אי אפשר שלא לרצות לשחזר את עוגת הגבינה הנפלאה הזאת בבית. הופתעתי לגלות כמה היא פשוטה להכנה.
אחרי גיגול קטן, מצאתי וידיאו של הקונדיטור של המסעדה בו הוא מדגים את הכנת העוגה. תרגמתי אותו והרי הוא לפניכם.
מצרכים
קילו גבינת שמנת (אני השתמשתי בפילדלפיה. לא לייט)
7 ביצים
כ-3 כפות קמח
450 גרם סוכר לבן (אפשר בהחלט להפחית ל-350 גרם אם אתם לא אוהבים עוגה מאוד מאוד מתוקה)
חצי ליטר שמנת מתוקה
הכנה
מחממים תנור ל-210 מעלות.
בקערה מערבבים את הביצים עם גבינת השמנת.
מוסיפים סוכר, קמח ושמנת.
שופכים את הבלילה לתבנית (לדעתי 26) מרופדת בנייר אפייה מקומט.
מכניסים לתנור ואופים במשך 40 דקות ב-210 מעלות.
העוגה צריכה להיות להיות זהובה מלמעלה ("גולדן בראון"). המרכז צריך להיות די יציב, הוא יתקשה בהמשך.
מצננים 4-5 שעות לפחות בטמפרטורת החדר (לדעתי אם תכניסו למקרר לא יקרה כלום)
מקלפים את הנייר ופורסים לחתיכות.
בתיאבון.
בקיצור - רשימת המקומות המומלצים
דירה –
Apartamentos San Marcial 28
לעוד מקומות לינה מומלצים בסן סבסטיאן – דלגו לפוסט הזה
מסעדות ובתי קפה שאהבנו –
Bar Restaurante Izkiña, Fermin Calbeton Kalea, 4 – פינצ'וס
Gelateria Boulevard, Alameda del Blvd., 10 – גלידה
Old Town Coffee, 8289+7J Donostia-San Sebastian – בית קפה
Raviolina, Puerto Kalea, 9 – איטלקית
La Viña, August 31 Kalea, 3 – מסעדה, עוגת גבינה
Oiartzun, Ijentea Kalea, 2 – מגדניה
לעשות/לראות –
הטיילת
פארק Kristinaenea
Eureka! Zientzia Museoa – מוזיאון המדע
הר Urgull – תצפית
חנויות –
אם שמתם לב, אין אף לא המלצה אחת על חנות. לא כי לא רציתי, אלא כי מתוך 5 הימים שהיינו שם, בארבעה וחצי מהם החנויות היו סגורות. חגים, יום ראשון וכו'.
לפוסט הזה יש 19 תגובות
ענבל יש לך המלצהנוספת על מלון קטן וחמוד בסאן סבסטיאן בעיר העתיקה או החדשה? . דירות לא מתאים לנו.
הי לימור, האם הצצת בפוסט הזה https://inbalcabiri.com/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%9F-%D7%A1%D7%91%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/?
תודההה. 😊
תודה לך. מוזמנת להירשם ולעקוב גם באינסטוש 🙂
https://www.instagram.com/inbalcabiri/
אייך המחירים שם? מסעדות, בתי מלון, חנויות..?
אז ככה
חזרנו שלשלום מטיול של שבוע לקנטנברייה וחבל הבסקים (אגב אנחנו חיים בברצלונה).
חבל קנטנברייה מדהים ביופיו, ממלחץ להשקיע בשמורת picos de europa, שמורה הררית עם נחלים ונופים מטורפים, עשרות מסלולי הליכה ופעילויות אתגריות וגם כאלו שלא. מתאים לכל המשפחה. ישנו בכפר בשם potes שהוא אחלה נקודת כניסה לשמורה ולידו יש רכבל מדהים. שווה בדרך לעצור ללילה בחבל ריוחה (זה מה שאנחנו עשינו בבירת החבל – עיר נחמדה לאללה.
בבסקים ישנו שלושה לילות בבילבאו ומשם עשינו טיול כוכב ואפילו עברנו לצד הספרדי של חבל הבסקים – שווה לאללה.
הי צביקה,
גם אני חיה בברצלונה 🙂
תודה רבה על ההמלצות.
אני רושמת אותן לפני לטיול הבא באזור וגם הקוראים האחרים יכולים ליהנות מהן.
א. מסעדות סיניות עוד קיימות?! חשבתי שנטשו אותנו ביחד עם כריות הכתפיים לפני אי אילו שנים.
ב. עוגת הגבינה – הייתי בלחץ במערכה הראשונה, כמעט גללתי לסוף רק מהמתח.
ג. את נהדרת.
א. כן. למלצרית באמת היו כריות
ב. את כבר מכירה אותי אי אילו עשורים, היית צריכה לדעת שאין דבר שיעמוד ביני לבין משהו משמין
ג. לב לב לב
היי ענבל. פוסט מעולה. היכן מומלץ לחנות בעיר למי שבא לכמה ימים כמוכם? האם יש לך פוסט גם על בילבאו?
הי טלי. תודה. יש בעיר כמה חניונים – חפשי בווייז את הקרוב ביותר למקום השהייה שלכם. למיטב זכרוני זה היה משהו כמו 25 יורו ליום שלם.
לבילבאו עדיין לא הגעתי…
הייתי בסן סבסטיאן בטיול עם המשפחה לפני הרבה שנים. גם אנחנו טיילנו בפסח אבל נפלנו על מזג אוויר גשום ומבאס. הפוסט הזה בהחלט עושה חשק לחזור לעשות חוויה מתקנת ובמיוחד עם מה שסיפרת על האוכל 🙂
הי יערה, באמת שמעתי שיורד שם הרבה גשם. זה היה קצת אחרי שביצעתי את ההזמנה נטולת האופציה לבטל…
היו איזה יומיים מעוננים מאוד, אבל בסוף לא ירד גשם בכלל. עניין של מזל, את יודעת.
בעיני אחלה יעד, עם או בלי ילדים.
תודה 🙂
תודה. המקום על הכוונת שלנו לקיץ הבא…שומרת!!
איזה כיף לכם! תוכלו ללכת לים. חלום!
איזה איכות חיים יש שם! שוה ממש
אין ספק! ספרד חזקה מאוד באיכות חיים 🙂
לא יצא לי לבקר בסן סבסטיאן.
את האמת, לא הכרתי אותה עד קריאת הפוסט.
נראת אחלה יעד!
שמחה שפתחתי צוהר ליעד חדש 🙂 אחד הטובים, באמת.