פתאום נהיה קיץ. שוב
והדבר הכי טוב שיכול לקרות זה מקור מים צונן.
בשנה שעברה כבר עלינו על הסטארט-אפ של האגמים, שבכל היבט שהוא הם עדיפים על ים, וככל שאני חושבת על זה, יש יותר סיבות ללכת לאגם – פחות אנשים // אין חול // מים מתוקים // אין גלים // יש בהם פעילויות ספורט מגניבות כמו קיאקים וסירות עם מגלשה. שכחתי משהו?
מאז ביקרנו כבר בכמה וכמה אגמים –
אגם Sau
Pantá de Sant Fonç
Pantá de las Baells עליו כתבתי גם כאן וגם כאן
וגם – אגם Banyoles ו-Pantá del Marcet שעדיין לא הספקתי לכתוב עליהם כאן.
הפעם אנחנו מדרימים קצת לאזור היפה של כרמי טרגונה.
***עדכון יוני 2023 – מפלס המים נמוך משמעותית מהצילומים, בשל הבצורת הקשה שהיתה באזור בשנתיים האחרונות. מומלץ להסתכל בתמונות עדכניות בגוגל מפות***
הדרך
מברצלונה הנסיעה אורכת כשעה ו-45 דקות. הדרך לקראת סופה קצת פתלתלה ועלולה לאתגר מעיים רגישים.
הטיול שלנו נערך בסוף יוני 2020 והמקום היה עמוס למדי ולכן כדאי להגיע בבוקר כדי לתפוס מקום טוב, תיכף תבינו למה.
אנחנו חנינו בחניון הראשון שראינו והתמזל מזלנו למצוא חניה ממש שם.
משם צעדנו ברגל עד הסכר ואז פנינו ימינה, לשביל שסובב את האגם.
אפשר גם לפנות שמאלה או להמשיך בכביש שממשיך לאורך הגדה המערבית של האגם ואיתו אפשר להגיע גם לעיירה בשם זהה (להלן פירוט).
מאותו הכביש יש גם גישה לקיאקים.
אגם Siurana
גם זה אגם מעשה ידי אדם. הוא למעשה סכר מרשים למדי על נהר בשם זהה, שהוא יובל של נהר ה- Ebro.
יש שביל עפר שסובב סביבו. ביחס לאגמים האחרים הוא קצת פחות נגיש. יש בו פחות "חוף" ומעט מקומות שממש אפשר לשבת בקו המים – ולכן כדאי לבוא מוקדם, כי הם נתפסים מהר.
המטר וחצי הרבועים שמצאנו למחצלת לא היו הכי נוחים בעולם ובכל מקרה חובה להביא אמצעי הצללה, כי אין.
אנחנו התמקמנו כאן, ולקח לנו משהו כמו רבע שעה להגיע ברגל מהחניה, עם ילד אחד שהולך כמו מבוגר ועוד אחד שדעתו מוסחת עם כל אבן ומקל שהוא פוגש בדרך.
המים היו סופר נעימים. יש בהם קצת שיחים ואבנים ולכן כדאי מאוד לבוא עם נעליים שאפשר להיכנס איתן למים.
את ארוחת הצהריים הבאנו איתנו, אבל יש במקום גם מסעדה, שלא ניסינו, בשם Can Pep.
בחלוף כמה שעות, כמה תמונות מהרחפן (שכמעט כמעט אבד עמו הקשר באופן פתאומי וכמעט סיים את חייו בטרם עת) הרגשנו שאנחנו בשלים להמשיך לטייל ועלינו לעיירה שלמעלה.
העיירה Siurana
במשך שלוש שנים אנחנו מתיירים בספרד בכלל ובקטלוניה בפרט ואני חייבת להודות שזאת אחת העיירות היפות שהייתי בהן. היא קטנה, עתיקה מאוד וצופנת הרבה סיפורים מרתקים. היא בנויה בראש מצוק שנופל לאגם מה שמעניק לה הרבה מאוד נקודות זכות גם בזכות הנוף שנשקף ממנה.
כך, למשל, מסופר על המלכה המורית שנשבעה שלא ליפול בשבי הנוצרים הברברים שאיימו לכבוש את העיירה. פתאום הופיע סוס לבן ושניהם צללו מהצוק, לא לפני שהסוס הטביע את טביעת רגלו בסלע.
אפשר לחנות את הרכב באחד משני מגרשי החנייה ולהמשיך ברגל. לא ייקח לכם הרבה זמן לגמוע את כולה. אל תפספסו את הנוף לאגם מנקודת התצפית. איך מגיעים לשם? פשוט הולכים ישר ברחוב הראשי, עד שמגיעים לקצה… זהירות שם.
האזור
אזור Priorat הוא אזור ששופע בכרמים, יקבים ובתי בד. אם זמנכם בידכם, כדאי מאוד להיכנס לאחד הכבישים הצדדיים, לראות את הגפנים שעכשיו ממש בשיאן ולהרים כוסית.
מקומות לינה באזור Siurana
חקרתי את אתר בוקינג.קום לעומק ומצאתי כמה מציאות שטרם ביקרתי בהן, אבל הן לגמרי ברשימה שלי –
La Siuranella – מלון כפרי בתוך הכפר עצמו עם נוף לשמורת Montsant. המלון כולל חדרים עם מקלחות הידרומסאז׳, ארוחת בוקר חינם. ניתן לשכור אופניים באתר. למלון מסעדה שמגישה תפריט טעימות של מאכלים מקומיים ויש גם בר וטרסה עם נוף.
אתר הקמפינג Prades – במרחק חצי שעה מ-Siurana, עם בונגלוז
לא רחוק משם
העיר טרגונה, הדלתא של האברו, העיירה Reus.
אפשר לקרוא עליהן כאן.
לפוסט הזה יש 2 תגובות
נראה מהמם ! מחכה כבר לבוא
מסלול "לא חובה" כלבבי, במובן הטוב ביותר של המילה. פוסט נהדר ויופי של הרחבה על פינה לא מוכרת בקטלוניה.